ביין נודף כבר בגפיית הזהב
אל תשתו אבל, קודם אשיר לכם שיר!
שירת היגון שהדהדה בנפשותיכם כצחוק.
כאשר היגון בא, גינת הנפש הולכת
ושוממת.
נובלים ומתפוגגים הזמר והששון.
אדונו של בית זה !
מתרפך מלא יינות מוזהבים.
אנה לאוטה, הלאוטה שלי.
לפרוט בה ולהוריק את הכוס
הנם דברים שמתאימים ביחד.
כוס מלא יין בזמן הנכון
שווה לי יותר מכל ממלכות האדמה
אפלים הם החיים וכן המות.
הרקיע תמיד כחול, והאדמה
תעמוד זמן רב ותפרח האביב
אתה אבל, האדם! כמה שנות חייך ?
לא תהנה אף מאה שנה מהבלה החולף של
אדמה זו
הביט שם! באור הלבנה, מעל הקברים
רובצת דמות פראית.
קוף הוא! האם שמעת כיצד יללותיו
מרעידות את האוויר המבושם של החיים ?
כעת קחו את הכוס ! הגיע הזמן חברים !
תוריקו אותו עד תום!
כי אפלים הם החיים וכן המות.
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire