dimanche 24 décembre 2017
mardi 19 décembre 2017
samedi 16 décembre 2017
mercredi 13 décembre 2017
dimanche 10 décembre 2017
mardi 5 décembre 2017
mardi 21 novembre 2017
lundi 20 novembre 2017
samedi 18 novembre 2017
mardi 14 novembre 2017
lundi 13 novembre 2017
dimanche 12 novembre 2017
mercredi 8 novembre 2017
lundi 6 novembre 2017
dimanche 5 novembre 2017
22
אם אני עוצם
עיניים
זה אך על-מנת
לבטל את המרחק
אני חש אותך
קרוב יותר
בנוכחות
לטיפותיך
המוזיקה
הזעירה של אצבעותיך
mardi 31 octobre 2017
lundi 30 octobre 2017
dimanche 29 octobre 2017
dimanche 22 octobre 2017
14
הנגלה
בפרידותינו
הנו אך הסמוי
של מקור להבותינו
נביעה נידחת
בה אנו שואבים
ישויות נפרדות
אנרגיות של
היכרות מחודשת ומפגשים
mardi 17 octobre 2017
13
שחיקת משטחינו
העור מתבקע
קמטים אפיקי
דמעותינו
פרגוד המוות
מלאך כחול של
המצוקה
צניחת העפעף
על פני הבזק
העפעף
dimanche 15 octobre 2017
lundi 9 octobre 2017
10
עיוות-פיתול
של מילים
הפוער את פצעי
מיתותינו
עקבות המשמרות
את קמטי פנינו
צווחות
מושתקות
בגדות
שפתותינו
דמעות המוחקות
את דפי זיכרונותינו
dimanche 8 octobre 2017
lundi 2 octobre 2017
mardi 26 septembre 2017
lundi 25 septembre 2017
lundi 18 septembre 2017
dimanche 17 septembre 2017
mercredi 13 septembre 2017
lundi 11 septembre 2017
dimanche 10 septembre 2017
mercredi 6 septembre 2017
lundi 4 septembre 2017
Poème pour un fœtus qui était moi
שיר לעובר הייתי אני
עיניים
פקוחות נדהמות
כבר
מוקסם
מזרימת תמונות
יד
נעולה על חוט
מחובר
לעולם הראשון
כבר
אוזניים
קשובות מאד להאזין
מוזיקה
מן החוץ.
מתוח
כמיתר כינור שמרטיט
כעלה
רך נרעד.
שקוע
בעצמו ובאחר
שוחה
במים הקוסמיים
יודע
הכול
מבקש
למחוק אותו ידע
מחפש
חיבה האחת ויחידה
נקודה
נמתחת לאין סוף
כבר
במעמקי
נפשי מסונוור מן החוץ
כאוב
עד הקרע המאדים.
חי
מיוסר מאי ההבנה
רואה
ומקשיב מעונה
כבר
כבר.
רוז'ה
ישי
mercredi 30 août 2017
dimanche 27 août 2017
mercredi 23 août 2017
lundi 21 août 2017
mardi 15 août 2017
שיר של רוז'ה(2)
שיר לעובר שהייתי אני
עיניים
פקוחות נדהמות
כבר
מוקסם
מזרימת התמונות
יד
אוחזת בחבל
מחובר
לעולם הראשון
כבר
אוזניים
קשובות לשמוע
מוזיקה
מן החוץ.
מתוח
כמיתר כינור שמרטיט
כעלה
רך נרעד.
שקוע
בעצמו ובזולת
שוחה
במים הקוסמיים
יודע
הכול
מבקש
למחוק אותו ידע
מחפש
חיבה אחת ויחידה
נקודה
נמתחת לאין סוף
כבר
במעמקי
נפשי מסונוור מן החוץ
כאוב
עד הקרע המאדים.
חי
מיוסר מהאי-הבנה
רואה
ומקשיב מעונה
כבר
כבר.
רוז'ה
ישי
lundi 7 août 2017
שיר יין על יגון האדמה
ביין נודף כבר בגפיית הזהב
אל תשתו אבל, קודם אשיר לכם שיר!
שירת היגון שהדהדה בנפשותיכם כצחוק.
כאשר היגון בא, גינת הנפש הולכת
ושוממת.
נובלים ומתפוגגים הזמר והששון.
אדונו של בית זה !
מתרפך מלא יינות מוזהבים.
אנה לאוטה, הלאוטה שלי.
לפרוט בה ולהוריק את הכוס
הנם דברים שמתאימים ביחד.
כוס מלא יין בזמן הנכון
שווה לי יותר מכל ממלכות האדמה
אפלים הם החיים וכן המות.
הרקיע תמיד כחול, והאדמה
תעמוד זמן רב ותפרח האביב
אתה אבל, האדם! כמה שנות חייך ?
לא תהנה אף מאה שנה מהבלה החולף של
אדמה זו
הביט שם! באור הלבנה, מעל הקברים
רובצת דמות פראית.
קוף הוא! האם שמעת כיצד יללותיו
מרעידות את האוויר המבושם של החיים ?
כעת קחו את הכוס ! הגיע הזמן חברים !
תוריקו אותו עד תום!
כי אפלים הם החיים וכן המות.
Inscription à :
Articles (Atom)