שיר לעובר שהייתי אני
עיניים
פקוחות נדהמות
כבר
מוקסם
מזרימת התמונות
יד
אוחזת בחבל
מחובר
לעולם הראשון
כבר
אוזניים
קשובות לשמוע
מוזיקה
מן החוץ.
מתוח
כמיתר כינור שמרטיט
כעלה
רך נרעד.
שקוע
בעצמו ובזולת
שוחה
במים הקוסמיים
יודע
הכול
מבקש
למחוק אותו ידע
מחפש
חיבה אחת ויחידה
נקודה
נמתחת לאין סוף
כבר
במעמקי
נפשי מסונוור מן החוץ
כאוב
עד הקרע המאדים.
חי
מיוסר מהאי-הבנה
רואה
ומקשיב מעונה
כבר
כבר.
רוז'ה
ישי
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire